החלטה בתיק ת"א 1108-08

בהמשך לדיון מיום 4.4.12, להלן הצעה לסילוק התובענה בפשרה:

א. נתונים:

התובע יליד 16.1.88 (כיום בן 24.4) נפגע בתאונת דרכים ביום 22.2.02 (בהיותו בן 14). התובע אושפז לשיטתו 72 יום ולשיטת הנתבעים למשך 63 יום.

מומחה בית המשפט קבע 19% נכות רפואית בשל פגיעה אורטופדית בגף ימין תחתון, (סטיית ואלגוס בברך ימין 10% וכן פציעת שרירי ואסטוס לטראליס בשיעור 10%, סה"כ 19% נכות). המומחה המליץ על קביעת נכות פלסטית בשיעור 10% בשל צלקות. סה"כ הנכות הרפואית 27%. לא הייתה מחלוקת כי הנכות הצמיתה הפלסטית אינה תפקודית.

רכיב הנזק המהותי הינו הפסדי שכר, לגביו תיוחד פסקה נפרדת להלן.

ב. נסיבות התאונה ורקע:

הצדדים אינם חולקים על חבות הנתבעים ועל כי התובע נפגע בהיותו נוסע ברכב התאונה.

ג. הפגיעה בכושר ההשתכרות של התובע

התובע נפגע בתאונה בהיותו קטין. התובע בגר וחלפו מאז בגירותו 6 שנים ו 4 חודשים. התובע לא רכש השכלה. התובע עבד לסירוגין וממוצע ההשתכרות שלו עמד על כ - 500 ש"ח לחודש בהתאם לתחשיב התובע. לטענת התובע, נכותו התפקודית גבוהה ונפגע מאוד כושר השתכרותו בשל התאונה. הנתבעים מנגד טענו כי ההשתכרות הנמוכה אינה תוצאה של התאונה אלא של נסיבות אחרות.

הנתון המהותי שיש לשקול הינו הנכות האורטופדית בת 19% (להבדיל מהנכות הפלסטית) אשר בנסיבותיו של התובע שאין לו השכלה גבוהה או מקצוע אחר, לצורך שאלת הפגיעה בכושר ההשתכרות יש להגדילה שכן נכותו התפקודית של התובע לכאורה גדולה יותר מנכותו הרפואית.

יחד עם זאת, אין עסקינן בקטין, אשר לגביו יש חזקה של השתכרות בגובה השכר הממוצע במשק, ולא הובאו ראיות או מסמכים בתחשיב התובע, לדוגמא באשר להשתכרות בני משפחה אחרים, כמשקפת את הפוטנציאל של התובע (ניסיון שהיה בהלכת אטינגר השנייה, ע"א 9980/06 עזבון אטינגר נ' עיריית ירושלים (26.1.09), שם ביקש העזבון לחרוג מהשכר הממוצע לגבי קטינים, תוך הבאת נתונים אודות השתכרות בני משפחה אחרים).

יש להביא בחשבון את טענת הנתבעים כי התובע למרות חלוף למעלה מ - 6  שנים מאז בגירותו,  לא התאמץ להשתכר בהתאם ליכולתו וכי ההשתכרות המינימלית לעבר משקפת ומלמדת על העתיד.

שקלתי את טענות הצדדים וסבור אני כי לצורך הפשרה, ונוכח נסיבותיו הכוללות של התובע, התאונה גרמה לפגיעה בכושר ההשתכרות של התובע באומדן בשיעור 800 ש"ח לחודש. 

אשר להפסד ההשתכרות לעבר, בהצעה יובא בחשבון כי התובע קיבל בשל נכות אחרת, מהמל"ל בשנת 2010 דמי פגיעה בסך של 10,228 ש"ח. עוד יובא בחשבון, אם כי במשקל נמוך, כי התובע לא הורשע אך נמצא כי עבר עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בשל אירוע מיום 13.9.04 וזאת בבית המשפט לנוער. באשר לעבר, הפסד ההשתכרות שילקח בחשבון יהיה לפיכך באומדן מעל ומעבר לתקבולי המל"ל האמורים.

ד. הנזקים:

הפסד שכר לעבר, בערכי יום ההצעה                                                                                 30,000 ש"ח  

הפסד שכר לעתיד (43 שנה - מקדם 289) * 800 ש"ח לחודש ובעיגול                             231,000 ש"ח

הפסדי פנסיה באומדן                                                                                    26,000 ש"ח               

עזרת הזולת, הוצאות ניידות, רפואיות וכיו"ב  (עבר+עתיד)                                          37,000 ש"ח